עננים

חדרי עננים – יש שפע של פעילויות שאפשר לעשות, הנה חלק

דנה — Wed, 24 Jan 2024 11:20:09 +0000

השבוע ביקרתי בכיתה בבית ספר בפתח-תקווה. לשמחתי הצטרף אליי לביקור איתמר, הנכד המתוק שלי בכיתה ב׳, הוא מכיר היטב את שיטת עננים.

שנים אני חולמת שאת השיטה שלי בכלל ילמדו ילדים. כשילדים מתבוננים בילדים ולומדים מהם – יש משהו שמעורר בי שמחה ועם השיטה שלנו זה קורה לא מעט…יש כמה אמהות שששיתפו את האירוע המשפחתי הנ״ל.

לביקור הצטרפה המורה הילה, שעברה את ההשתלמות של עננים ביחד עם הצוות שלה.

בזמן הפגישה איתה הבנתי שצריך לאגד את קצת הרעיונות שמסתובבים לי בראש שקשורים לעבודה בחדר שהיא מעבר למה שאנחנו מלמדים בקורס (שזה, בעצם, הבסיס).

ריכזתי הצעות ספורות לעבודה בכיתת עננים (אני בטוחה שההצעות הללו יציתו לכן את הדימיון, נעלה עוד הצעות בהמשך).

תמיד משמח אותי לפגוש מורות שמספרות לי על משחקים שהן ממציאות ועל משחקים שהילדים ממציאים.

אגב, אשמח לשמוע ואתן מוזמנות לשתף אותי.

שטיח המשחק

קחו כדור, זירקו על אחת האותיות שעל השטיח, הילד צריך לומר על איזו אות נחת הכדור.
בקשו מהילד להסתכל על אות מסויימת בשטיח ולזכור היכן היא נמצאת. בקשו ממנו לעצום עיניים, או עיצמו לו אותן עם סרט, ובקשו ממנו להגיע לאותה אות. כאשר אנחנו משחקים בלמצוא הילדים נהנים וזוכרים את האותיות.

3. לקפוץ על רגל אחת ולכוון לאות.

4. לסמן אות שאני לא זוכר, ללכת לביה״ס ולהבדוק מה התומך שלה.

5.לסמן בטוש מחיק או אות שמופיעה בשם של חבר שלי.

סיר בישול

אם תקבלו לארוחה גרב תשמחו?? מוטיבציית הקריאה משתנה ברגע שהופכים את התהליך כולו למשחק משעשע. ראיתי הורים שהעיניים הבריקו להם כשהילד קרא את המילה גרב והביא להם “לאכול”. אפשר לבשל הכל: דימויים, אותיות, מילים, ומשפטים.

בתמונה מעל: שטיחון של ממה הכבשה (מייצגת את תנועת הסגול ) והאוכל שהיא קיבלה באהבה.

תאמינו לי זה טעים ..ובעיקר מסיח את דעתו של הילד מהקושי הראשוני.

קריאה

1. שימוש בתמרור עצור (זה שיש בכל בית ספר) להמחשת תנועת השווא. רק צריך לדאוג שצד אחד של התמרור יהיה מגנטי, כדי שנוכל להצמיד אליו אותיות.

2. אפשר להביא אביזרים מהבית שהצליל הפותח קשור לחג שמתקרב ובעצם כל אירוע.

למשל, תכף מגיע ט״ו בשבט אז אפשר להחליט שמחר זה החג של פופיק (הצליל הפותח של ט״ו בשבט) ולהביא כל מיני דברים חפצים שמתחילים בצליל הפותח הזה.

רצוי לא לשאול את הילדים מה מתחיל ב…לעיתים קשה להם לשלוף, וכשהם לא מצליחים זה מייצר לחץ מיותר שעלול לגרום לבלקאאוט – חוויה לא רצויה לילדים בראשית דרכם בלמידה.

עדיף לתת להם להגיע הביתה, לבחור חפצים ולהביא לכיתה. לעשות את תהליך החשיבה לבדם, בביתם.

https://www.ananim-edu.co.il/wp-content/uploads/2024/01/My-Video.mp4

3. אפשר לכתוב על הלוח תבניות, לכתוב מילים דומות, לעבור לביתן אחר, לכתוב מילים ולבקש לצייר את מה שכתבתי (בזמן שהילד מרוכז בציור – זה הזמן לעבור לעבוד עם ילד אחר).

4. עבודה עם רכבת ההפתעות שבחדר – ילד שמתקשה ומתבלבל בין או ואו – לתת לו להכניס תמונות לפי צליל פותח, תמונות רלוונטיות לקושי כמובן. זה סוג של בחינה סמויה, הילד לא יודע שאני בודקת, הוא משחק ואני יודעת אם הכל הופנם.

5. כתיבת משפטי הוראה כמו: ״לך לביתן של במבה ושים תמונה של חתול״ – הילד מתרגל קריאה והבנת הוראות. הוא מקבל תובנות וגם משחק.

מיצגון

המיצגון נהדר לעבודה על מעבר מיילה למשפט: כותבים הוראה עם הדימויים שיש לנו, לדוגמא ״שים אבטיח במקום פה״, ואח״כ חזרה על תבנית המשפט בשינוי קל: ״שים גזק במקום אף״. הילדים עפים על המשחק הזה! אפשר ליצור חייזרים של ממש גם מאביזרים שיש בכיתה או בבית. אפר לכתוב זה לזה, בקיצור המשחק הזה מפתח הבנה למשפט הכתוב ובד״כ גורם ללא מעט חיוכים.

המיצגון גם מסייע לעבודה על הזיכרון.

כתבתי על כך המון, הנה פוסט שממש ממחיש את הסיפור:

הנה הדגמה לעבודה עם המיצגון על הזיכרון בכיתת עננים:

https://www.ananim-edu.co.il/wp-content/uploads/2024/01/My-Video-1-1.mp4

לפרטים על כיתות עננים – צרו עימי קשר, נשמח לייצר כיתת עננים בבית הספר.

אגב, כתבנו בלוג שלם על לימוד בכיתת עננים.

תמשיכו לשחק וליהנות בלמידה!

40 במבחן בכיתה ב׳?!

דנה — Tue, 02 May 2023 17:15:02 +0000

40?? בכיתה ב׳?? בהבנת הנקרא?

זו, בערך, היתה התגובה שלי בשיחת הטלפון עם א׳.

״היא פשוט לא מרוכזת״, ענתה לי, ״זו כבר פעם שנייה שזה קורה לה״.

״תביני״, היא ממשיכה, ״היא קוראת המון ספרים בבית״.

אז מה באמת קורה ל-א׳? איך היא מבינה את הנקרא בשיעור ובבית היא קוראת ספר אחרי ספר בשקיקה, סבלנות ועניין?

יש הבדל גדול, עצום, בין לקרוא סיפור מעניין לבין לקרוא קטע שברוב המקרים משעמם,

כזה שגם אנחנו המבוגרים לא נבין מה אנחנו קוראים…

הפתרון: שפת הסמלול של ״עננים״.

כך, א׳, שלא מצליחה להתרכז בתוך הטקסט, ממרכזת עצמה לסמלול (סמלול=שרבוט, משהו שכל אחד יכול לעשות). למד הטקסט יופיעו הסמלים וכך היא לא תצטרך כל פעם לחזור אליו, יספיק לה להביט בסמלול, היא תיזכר במה שקרה ותענה את התשובה הנכונה.

למי מתאימה שפת הסמלול?

לאלה שיש להם הפרעת קשב ומוחם מתפזר וחולם.

לאלה שאין להם הפרעת קשב, הם פשוט לא רוצים לחזור לקרוא טקסט ושאלות שלעיתים קרובות משעממות אותם.ן פעם שנייה

אפשר לתרגל סמלול ומעבר לקריאה והבנת משפטים באמצעות המיצגון שלנו (מוצר בחנות).

באמצעות המיצגון הילד משחק לגמרי ומקבל הוראה ממש לא בסגנון ״סמן בעיגול״,

אלא בונה דמות דימיונית על פי הוראות מסויימות.

הקן המנחה הוא שצריך ללכת עם הראש הילדי, הפתוח, החוקר והמתעניין,

ולא עם משהו שמשבש את החשיבה ולא מעניין אותו.

שיעורים לא צריכים להיות משעממים!

למה עושים הפרדה בין חוויה ללמידה? טעות מרה.

בימים האחרונים הוצאנו את קורס הדגל שבחנות בחינם לכל מי שרוכש ערכת אותיות וקריאה, שטיחונים או שטיח גדול.

גם המיצגון מצטרף לחגיגה – קנו מיצגון וקבלו מיידית את הקורס (פרטי כניסה ישלחו אוטומטית במייל).

בתמונה: סרטון שמדגים איך עובדים עם המיצגון (בקורס תמצאו סרטון נוסף שמתמקד במיצגון).

https://www.ananim-edu.co.il/ananim-shop

איך נלמד אותם להפסיק לנחש?

דנה — Wed, 15 Mar 2023 17:28:44 +0000

שאלה שאמא שאלה אותי השבוע: ״איך אגרום לילד שלי להפסיק לנחש?

הוא קורא ומנחש את המילה, לפעמים מצליח ולפעמים טועה, אז איך גורמים לו להפסיק לנחש״?

אז הנה המלצה למשחק שימחיש לילדים למה לא כדאי לנחש:

קחו דף, כיתבו עליו מילה, למשל ניקח את המילה ״גשר״.

נכתוב את המילה, מנוקדת, על דף,

נסתיר את 2 האותיות האחרונות ונשאל את הילד/ה מה האות הבאה אחרי האות הגלויה בפניו.

הניחושים יתחילו, של האות, של המילה.

אם יגיד ״גשם״ – אימרו לו ״ואולי זה גרב? ״

כך הילד יפנים את נושא הניחושים.

אפשר לנסות זאת גם עם מילים דומות, מנוקדות (עוף ועוף, שוק ושוק) – ואז הילד מפנים שלא כדאי לנחש אלא לדייק בקריאת הניקוד ולא רק האותיות.

אפשר גם להמחיש לו את הסיפור הזה באמצעות שיח על קליעה למטרה, כדורגל וכדורסל.

הרי לא תשלח את הכדור או החץ מבלי לכוון, נכון? אז בכל זאת

מה עושים כדי לגרום לילד לקרוא מהר יותר

אפשר להתמקד בקריאת תבניות (זכר, נקבה, יחיד, רבים, בניניי הפועל וכו…).

כשהילד מפנים תבנית הוא לא מבזבז את הזמן על פיענוח,

ובעצם קורא מהר יותר ובצורה אוטומטית.

בהצלחה!

אם אמרתי 10 פעמים לילד את שם הספרה והוא עדיין מתבלבל

דנה — Wed, 25 Jan 2023 10:14:40 +0000

אם אמרתי 10 פעמים לילד את שם הספרה והוא עדיין מתבלבל,

למשל בין 6 ל-9, או שוכח שלשבע קוראים שבע,

האם הבעיה אצלי או אצלו או אצל שנינו? או בכלל אולי הבעיה בספרות?

אז בואו ואעשה לכם קצת סדר: ספרות הן צורה שאין לה משמעות עבור הילד,

כלומר היא מופשטת ולפעמים גם מאוד מבלבלת בכיוונים שלה.

אם הילד שאני מלמדת לא יודע בתוכו כיוונים,

אז גם אם אומר לו 100 פעם שזו 6 וזו תשע – הוא לא יזכור, אלא ילחץ ויתבלבל.

ואם יש לו קושי, אפילו קטנטן, בזיכרון,

אז שבע, שמונה ושש – כולם מתחילים באותו צליל, ברור שיתבלבל!

בעיקר אם לא אספק לו איזה סימן תומך.

ואם קשה לו השליפה, כלומר הוא יכול לדעת אבל השם לא נשלף,

הבעיה עוברת אליי: איך אני מסבירה, מלמדת ונותנת סימנים כדי לעקוף את הקושי הזה?

ואם אני חוזרת שוב ושוב על אותו הסבר –

הילד שלא תופס לא מעלה על דעתו שהבעיה לא אצלו, פשוט צריך ללמד אותו בדרך אחרת.

ואלה הם הרגעים שבהם הדימוי העצמי שלו נפגע.

שם הילד אומר לעצמו: ״אני לא חכם, לא זוכר אפילו שאמרו לי 100 פעם״.

אני לא מאמינה בלומר משהו אלף פעמים.

למה הדבר דומה? לאפליקציה ווייז שמאפשרת להגיע למטרה בהמון דרכים.

ולנו נותר לבחור את זו שלא חסומה ולאפשר לילד לנסוע בבטחה ובמהירות לעבר היעד.

לפרטים ולרכישת ספר המספרים החדש בחנות שלנו>>

https://bit.ly/3WGosaH

מה הקשר בין רכיבה על אופניים וקריאה ברצף?

דנה — Wed, 25 Jan 2023 10:11:27 +0000

מה הקשר בין רכיבה על אופניים וקריאה ברצף?
הרבה פעמים פונים אליי ומספרים שהילד יודע תנועות ואותיות,
אך עדיין קורא לאט ולא מצליח לקרוא ברמה שוטפת.
אני רוצה להציע כמה הצעות. היום תקבלו טיפ ראשון.
נתחיל בדוגמא:
אם אני מלמדת ילד לרכב על אופניים – אומר לו שצריך להסתכל על משהו רחוק שאליו הוא רוצה להגיע.
לא אגיד לו למקד את המבט באיך הגלגל נוסע, או במשבצת על המדרכה,
כי אז הוא יאבד שיווי משקל ויכשל.
אותו דבר מתרחש גם בלימוד הקריאה.
כדי להשתלט על הקריאה – הילד מתחיל בקריאה טכנית, כלומר הברה הברה.
הוא עוד לא באמת מבין מה הוא קורא.
למילה אין משמעות ולפעמים ממש קשה לו.
כשהיה צעיר יותר, אולי הקריאו לו ספרים וסיפורים מגניבים.
עכשיו הוא קורא טקסטים מהחוברת מביה״ס שאין בה עניין. הכל טכני.
אני ממליצה בלהתחיל לבחור ספר שעשוי למשוך/לעניין,
ולאמץ קריאת הד: אני קוראת והילד חוזר אחריי.
ביום הראשון מתחילים בקריאת משפט (מספר שהילד אוהב, לא טקסט לימודי חס וחלילה),
למחרת אקרא שני משפטים, ואז אתקדם לשלושה.
הדבר דומה גם לתינוק שמתחיל ללכת, נותן יד להורה ועם הזמן, מבלי שההורה מרגיש,
התינוק מתחיל לחקות את הקצב של ההורה ורץ קדימה.
ממש כמו אותו תינוק שלומד ללכת, גם קריאת הד היא משהו שמתחיל בקרבה גדולה ואז השתחררות.
הילד פחות מאויים, מבין מה שהוא קורא, עסוק בסיפור המעניין והעסק נעשה פחות טכני.
עכשיו מתחיל רצף ויש התקדמות.
אני ממליצה בחום לנסות קריאת הד
בפעם הבאה נדבר על תבניות ואפילו נמליץ על תוכנה חדשה לאלה שאוהבים מסכים.
מכירים את הבלוג שלי? אני מעלה בו עוד המון פתרונות ומחשבות על חינוך ולמידה>>

https://www.ananim-edu.co.il/etty_blog/

מאחלת שהשנה הילדים, וגם אנחנו, נצליח לשנות כיוון…

דנה — Wed, 21 Sep 2022 07:30:39 +0000

סבלנות – תכונה נהדרת, אבל…

לפעמים היא לא תעזור, כי צריך לשנות כיוון.

בענייני לימוד קריאה אני דווקא טוענת שאם מרגישים שיש בעיה, למשל אם לימדו את הילד שלכם מיליון פעם את האותיות והוא לא קולט או הוא לא מצליח לקלוט את הצלילים, ומישהו אומר לכם ״תרגעו, יש

זמן, כלום לא בוער״, ואולי בכלל הילד לא בשל…

במקרה הזה אני מאמינה, מתוך ניסיון, שצריך להחליף כיוון ויפה שעה אחת קודם.

למה אתם שואלים?

כי בניגוד להרבה דברים אחרים בחיים, במקרה הזה הסבלנות היא לרועץ.

ללב הילד מתגנבת המחשבה שאולי הוא לא מספיק חכם, לא מספיק טוב בזה.

הספק ביכולת עולה, הדימוי העצמי נפגע ואז מגיעה ההימנעות.

כשמחליפים כיוון זו לא פזיזות/היסטריה/חרדה, זו בריאות להסתכל לקושי בעיניים ולהתמודד.

וזה חשוב דווקא בתחילת הלמידה בגן ובכיתה א׳.

כך מתפתחת אמונה ביכולת ובגמישות (זה בסדר שאני לא זוכר, יש דרכים רבות לזכור ואני זוכר אחרת…).

וכשאנחנו בוטחים ביכולת שלנו ללמוד – השמיים הם הגבול.

שנה טובה, שנצליח כולנו לשנות כיוונים ולבטוח במי שאנחנו

מוצר חדש ומרגש בעננים: הגמד המעודד

דנה — Mon, 05 Sep 2022 08:27:46 +0000

בהתרגשות רבה אני כותבת על הגמד המעודד, מוצר חדש במרכז ״עננים״ שלנו.

כולנו זקוקים לעידוד.

פעמים רבות אנו נוטים לבקש להפחית התנהגויות שאינן רצויות, לעודד ולחזק התנהגויות רצויות.

חיזוק ה״יש״ יכול להיעשות באמצעות שימוש בדמיון הילדים.

לשם כך יצרתי את גמד העידוד.

אני נרגשת לפרסם כאן לראשונה דרך מהנה לפיתוח חוסן וחיזוק העידוד העצמי, כל זאת באמצעות גמד חמוד, חכם ותקשורתי המוציא בועות סבון בכל פעם שנדרש חיזוק חיובי.

מצב זה מעורר להמשך פעולה רצויה ולאורך זמן מלמד פיתוח עידוד ה״יש״ אל מול ביקורת עצמית.

תפעול גמד הבועות פשוט וקל, ניתן להפעילו באמצעות שלט רחוק (סוג של קסם המלהיב ביותר ילדים).

הילדים חשים מתי הם פעלו באופן מיטיב והגמד כאות הערכה שולח בועות.

גמד זה מפתח תחושת מסוגלות, מעורר מוטיבציה (אשיג יותר בועות), מפחית עימותים, משמח ומאפשר למידה, התגברות על קושי, התארגנות וכו…

וכל זה באווירה של שמחה.

אופן השימוש בגמדי (כך אני קוראת לו, אך כל אחד יכול להמציא לו שם משלו):

המבוגר מסתיר בכיסו את השלט וכשהוא מעוניין לחזק את הילד/ה, הוא מסביר לגמד מדוע מגיעות לילד/ה מחיאות כפיים.

המבוגר בסתר מפעיל את השלט.

אפשר לעבוד גם עם שלט גלוי, כי גם הנתינה העצמית מאוד מתגמלת ומלמדת.

למי מתאים הגמד המעודד?

למנהלות בי״ס, יועצות בי״ס, קליניקות המטפלות בילדים (ריפוי בעיסוק, הוראה מתקנת) ועוד…

פתחתי אפשרות להרשמה מוקדמת לקבלת הגמד, מוזמנים לכתוב לי בפרטי כדי שאפנה ברגע שהמוצר יצא למכירה.

https://www.ananim-edu.co.il/wp-content/uploads/2022/09/WhatsApp-Video-2022-09-04-at-10.01.31.mp4

התייחסות מעט אחרת לתנועה ״שווא״

דנה — Tue, 16 Aug 2022 07:46:34 +0000

שווא, למה כל כך קשה ללמד את השווא? מדוע ילדים נתקעים עם השווא?

שווא הוא לא תנועה ובשל כך לילד לא ברור מה קורה איתו, איזה צליל להשמיע?

לימוד השווא מתחיל כבר בתחילת השנה, ילד עם קושי ובמיוחד קושי פונולוגי עלול כבר מתחילת לימוד הקריאה להיתקל בקושי.

מי שמכיר את שיטת עננים יודע שלשווא לא יצרנו ביתן.

אות שנכנסת לביתן זזה, היא בתנועה, כאשר הוגים אותה משהו במנח הפה משתנה.

אות בשווא לא זזה, אנחנו קוראות לה אות “תקועה”.

כאשר אנו מספרות את הסיפור של “פארק האותיות של מילוש”, כבר בהתחלה מילוש יוצרת אותיות וכאשר היא מרימה אותן, הן לא משמיעות צליל מוגדר, משהו שנשמע

קצת כמו גמגום או בכי.

לעומת זאת’ כאשר האותיות נכנסות לביתנים ברור מה צריךלעשות עם הפה, יש מנח פה מוגדר ויוצא צליל ברור.

בתפיסה שלנו השווא נלמד תוך כדי תזוזה, אנו לא מתעכבות על הלימוד שלו יותר מידי,

אנו מתחילות מיד מהתנועות ובשלב הקריאה אנו מתחילות במילים קצרות,

מילים שהאות בשווא או ללא תנועה נמצאת בסוף המילה,

למשל המילים: שיר, דג, אור,

למה? כי כך הילד מבין לבד איך להשלים את המילה. הסיומת ברורה לו.

אחרי שהילד קורא מילים כאלו ללא קושי אנו עוברות למילים ארוכות יותר המשלבות שווא באמצע

המילה, לילד כבר די ברור איך הצליל של האות אמור להישמע.

אז אם אתן שואלים אותנו איך ללמד שווא? אנו ממליצות להזכיר את השווא כבר

בהתחלה אבל מיד לעבור לתנועות וליצור למידה תוך כדי תזוזה, הנאה והנעה.

זה מזכיר לי ערימת כלים בכיור…

דנה — Sun, 31 Jul 2022 08:50:58 +0000

חם, הטמפרטורות קיצוניות, יש רצון עז להמשיך להרגיש בנשמה את החופש ולא להעמיס בנוסף על החום מחשבות מכבידות על השלמת פערים ולימודים.

ביה״ס יחכה עוד קצת, תנו להם ולנו ליהנות, להיות בדיוק מי שאנחנו בלי העול הבלתי נסבל של להתמודד עם מה שקשה.

זה מזכיר לי ערימת כלים בכיור…אז מה אם היא תחכה למחר בבוקר, הרי הכלים לא יברחו.

בי נשבעתי, לא אשכנע אתכם לשבת עם ילדים כל יום על חוברות עבודה או על קריאת ספרים, נהפוך הוא!

אשכנע אתכם לחפש את החופש שבתוך הלמידה, את המשחק, ההרפתקאה, המטמון, ההפתעה.

למשל, למצוא דרך מוצלת, נחל, ים, או להפוך את הבית ללונה פארק, למקום שיש בו הפתעות. .

בסרטונים החינמיים של ״עננים״ בנושא הקריאה ניתן לראות כיצד באמצעות משחקים ותרגול פשוט של חמש דקות ביום לומדים אותיות עובדים על מודעות פונולוגית, הפקת צלילים בודדים ומילים. .

ברוב המקרים הלימוד הזה רץ, אך חשוב לדעת לזהות קשיים,

כי בניגוד לכלים שמחכים בכיור הקשיים לא קופאים על מקומם.

הילדים מרגישים את הקושי עוד לפני שהמבוגרים מבחינים בו וזו השעה בדיוק שהדימוי העצמי מתחיל להיפגע. ילדים מפתחים הימנעות, סוג של אלרגיה למאמציהם של המבוגרים להחדיר בהם בכוח את החומר שמשום מה לא נקלט.

אתן דוגמא קטנה לקושי: אם אני אומרת אָה בביתן של במבה המכשפה, לא בטוח שאני אדע לקחת את האות ב׳ ולהבין שעליי להגיד בָּהּ. כי מה פתאום האות ב׳ משנה את שמה לבָּהּ?

למה זה קורה? זהו קושי פונולוגי: הילד מתקשה לחבר את הסימן לאות ולהפיק את הצליל.

התופעה הזו יכולה לתקוע ממש את ההתקדמות של הילדים בקריאה. היא יכולה להפחיד אותם, כי הם רואים שאחרים מתקדמים ומבינים והם לא.

במצב כזה, מומלץ להשמיע לילדים במשך 3-4 ימים את קטעי השמע שיצרתי, בהם אני מלמדת העברות בין אָה לאִי, אָה וְאֶה, אוֹ ואוּ ואוֹ אוּ וְאִי.

הילדים שומעים ומהר מאוד נוצרת להם תבנית בראש. כך הם לומדים לבצע את ההעברות. ההקלטות ירככו את הבעיה די מהר ולבסוף היא תיעלם.

מומלץ לשמוע קטע אחד פעמיים ביום, בזמן עירות ובזמן שינה.

את קלטות השמע ניתן לקבל לאחר הרשמה לקורס האונליין המורחב שלנו.

דוגמא נוספת: אם ילד לא זוכר אותיות יכולות להיות לזה סיבות שונות (זיכרון ,שליפה, קשב,פונולוגיה). איך ספר האותיות פותר את הקשיים האלה? תוכלו לראות בסרטוני הקורס.

אז לא להעמיס בחום הגדול כלום! כן לאפשר חופש ומשחק.

פרטים נוספים עליו אפשר למצוא כאן>>

https://bit.ly/3PPfuo6

מחקר שמראה למה ממש כדאי לסמלל

דנה — Tue, 19 Jul 2022 12:50:43 +0000

סדרת מחקרים שבוצעה באוניברסיטת ווטרלו הראתה שציור או שרבוט של המידע שלמדנו מקודדים את התוכן טוב יותר מכתיבה שלו, או מאמצעי המחשה אחרים שמוצגים ללומד.

הדבר נכון עבור ילדים והן עבור מבוגרים.

יתרה מכך, האפקטיביות הזו לא תלויה ביכולת האומנותית שלנו, באיכות הציור וגם לא בזמן שהוקדש אליו.

האפקט התרחש אפילו כשהיו רק 4 שניות לשרבט משהו.

בניסוי הוקצב זמן קצר ללומדים לסכם לעצמם משהו שלמדו. הם יכלו לכתוב או לצייר את מה שלמדו. בחלק מהניסויים הוצגו ללומדים תמונות של התוכן (כדי לראות אם ההצגה הוויזואלית היא זו שגורמת לנו לזכור ואז אין סיבה לצייר).

המחקר הראה שהציור הוא אפקטיבי במיוחד לזיכרון של התוכן, לא רק בגלל הוויזואליות שלו (כי בחלק מהמקרים הלומדים קיבלו תמונות של התוכן), אלא בגלל עצם הפעולה המוטורית הקשורה לתהליך,

שגורמת לנו “לשרטט” את מפת התוכן גם בתוך הראש שלנו בצורה מרחבית ו”לנהל” אותו באופן אפקטיבי ומומחש.

כתוצאה מכך אנחנו לומדים ומפנימים דברים הרבה יותר מהר.

להלן גרף מהמחקר שממש ממחיש את תוצאותיו:

ב״עננים״ קוראים לשירבוט הזה סמלול.

הנה הסבר מה זה בדיוק: