יש במרכז עננים מורה קטנה ושמה הדס, בת חמש וקצת (!), שרוצה ללמד ילדים בגן את המשחק.
איזה משחק אתם שואלים? המשחק שבסיומו בעצם יודעים את כל הצלילים (דבר שלוקח בד״כ כמה חודשי לימוד בכיתה א׳).
אמא שלה קנתה לגן ספר אותיות. הדס לקחה אותו לגן ולפי דברי האם כל הילדים שיחקו בו והם מכירים את האותיות. עכשיו אומרת לי האמא ״תלמדי אותה את המשחק עם התנועות (צלילים) והיא תלמד את הילדים בגן״.
התגובה הראשונה היתה – ממש לא! אני אלמד אותה אם את רוצה ולא בא בחשבון שתלמד את האחרים.
האמת שהייתי קצת בשוק מהרעיון הזה. יש ילדים מתקשים צריך לשים לב שלא ירגישו רע עם עצמם. הרי הקשיים האלה לא מעידים על כלום וחסר לי שאיזה ילד ירגיש פחות יכול…
והאמא ממשיכה ואומרת ״כל הזמן את אומרת שהכל משחק, אז שישחקו״.
אבל אני גם אומרת שיש ילדים שמתקשים וכדי שהמשחק ילמד אותם צריך לשחק כמה וכמה פעמים ובדרכים מסויימות. זו הסיבה שאני מלמדת את ההורים, הגננות והמורים איך לשחק. אז מה פתאום שאתן לילדה בת 5 ללמד לשחק?
רגע, חשבתי, ״ללמד לשחק״ … ואם בגן יש סולם ומישהו מתקשה לטפס, במקרה כזה הגננת נמצאת לתווך, לדאוג ולעזור.
המשכתי לשמוע את האמא ומשהו השתנה בתחושות שלי כלפי הסיפור הזה.
״הם ישחקו, מי שירצה ישחק זה משחק וככה יתייחסו אליו, אין איום או פחד, ומי שימנע הגננת תעזור, יש הרי סרטונים שמראים איך לעבוד עם השטיחונים, היא יכולה להתקשר ואנחנו יכולים לעזור לכל אותם ילדים, שכנראה ירגישו לא כל יכולים בבית הספר. אביא לגן את השטיחונים!״.
מה שמעניין פה הוא שיש אמא שהלכה עם נושא המשחק עד הסוף!
אז…אולי באמת הגיע הזמן לעמוד מאחורי המשחק הזה עד הסוף?
חשבתי לעצמי שכדאי שהגננת של הדס תהיה בעניינים ותהפוך את הפינות לפינות משחק. כמו שיש פינת רופא תהיה פינה של במבה המכשפה ואור המגדלור. ילדים יכולים להתקשות בשליפה, זיכרון ובפונולוגיה, אבל הגננת תחזק ותשחק עם האותיות. אם הגננת תבין את חוקי המשחק ותתמוך בו עם הכלים אז כולם יצאו נשכרים, בייחוד הילדים עם הקשיים.
אתמול הדס הגיעה לקליניקה, תוך חצי שעה סיפרתי לה סיפור ולימדתי אותה לשחק עם התנועות. להדס זה הלך בקלות. כמובן שלא אצל כולם זה ככה.
אני מלאת סקרנות איך מורה קטנה בת חמש וקצת תלמד ילדים לשחק, איך נגייס את הגננת ובכלל אולי אלמד מהתלמידה הקטנה הזו משהו😉💚🙏
