יש לי קושי עם אנגלית…
יש לי קושי עם אנגלית. השפה לא קולחת לי… משהו בשליפה מקשה עליי את הדיבור. אני כ״כ רוצה להתפטר מתחושת ה״אין מילים״ הזו! אז התחלתי לג׳נגל בגוגל ולחפש. מצאתי את עצמי טובעת במיליון הצעות, בהבטחות, פיתויים, כאלה שמספרים שתוך זמן קצר אדבר אנגלית שוטפת, כאלה שמבטיחים שישנו לי את התת מודע, שאתגבר על הדיסלקציה ועוד […]
כמה בדידות יש בלא להיות מובן
זה התחיל מטלפון בהול של אמא מיוסרת אחרי אסיפת הורים. הילדה לא מזהה חלק מהאותיות, היא תזזיתית ולדברי המורה חבל מאוד שלא השאירו אותה עוד שנה בגן. המורה לוחצת ומבקשת להתחיל כמה שיותר מהר עם הוראה מתקנת כי כבר יש פערים. השיחה ממשיכה ואני, מעין בלש, שואלת במטרה להבין בדיוק במה מדובר. האמא עונה ולאט […]
כשילד קטן מלמד אותי משהו
כשילד קטן מלמד אותי משהו – זה מרגש אותי מאוד. בעיקר מרגש אותי שמדובר במשהו שאני לא יודעת/לא ראיתי/לא שייך לעולמי. להיות תלמידה של ילד זה הכי פותח את הנשמה לשיח. זה מאפשר למידה אמיתית וטהורה. הרבה פעמים כשילד נמנע, אם אני מאפשרת לו ללמד אותי משהו ולא נימנעת בעצמי, אלא באמת באמת מתעניינת – […]
ביקור מרגש בניו יורק
ההתרגשות לא עוברת לי. חזרתי מניו-יורק, ביקרתי בביה״ס ״לוריא״ שמיישם את שיטת עננים. פגשתי, סוף סוף, את אסתי (תיכף אספר לכן עליה). ״לוריא״ הוא בית ספר יהודי מונטסורי. בבית ספר זה מלמדים את הילדים קריאה בשפה העברית. ב״לוריא״ מתחילים בגיל 3 עם ״עננים״ ומלמדים אותיות. בגיל 5 מלמדים את הילדים קריאה באמצעות השיטה. המורות מספרות […]
מה זה בדיוק סמלול?
בעולם המודרני אנחנו משתמשים בסמלים באופן יומיומי, בעיקר בוואטספ, בצורה מאוד טבעית. אם אנחנו שמחים – נשלח סמיילי, אם אנחנו עצובים – אימוג׳י דמעות. יש לנו סמלים ואיתם אנחנו מתקשרים ומקצרים את זמן הכתיבה (תסכימו איתי שסמיילי הרבה יותר קצר מלכתוב ״אני במצב רוח שמח״). אנחנו מקצרים את הדיבור שלנו על ידי שתילת תמונות קטנות […]
כולנו היינו קולומבוס
״היא עדיין לא יודעת את האותיות ולא קולטת את הצלילים, אבל אני רגועה, היא מאוד חכמה וכנראה צריך לתת לה זמן להבשיל״. אני שומעת את האמא אומרת את המשפט הזה ומתכווצת. כל נורות האזהרה מצפצפות לי בראש. אני יודעת שעברו חודשיים מתחילת השנה ואני גם יודעת שבגן חובה הם מחוייבים ללמד אותיות, אז ברור שמשהו […]
השתקפות
אנחנו יודעים שההשתקפות הזו שבמים היא שיקרית. הרי עץ התמר זקוף, חזק, שורשיו עמוקים, ראשו ככתר מלא פירות והמים, לעומתו, משקפים כאילו מדובר במשהו רועד ולא יציב. אלה המחשבות שעברו בי כשראיתי היום בפארק את השתקפות העץ במימי האגם. המראה שתפס אותי גרם לי לחשוב על זה שאנחנו המבוגרים משקפים לילדים מרגע היוולדם מי הם. […]
להתרחק מהקיר
אני זוכרת את עניין ההישענות על הקיר. הייתי שוחה מהרדודים לעמוקים לאורך קיר, ממש קרוב אליו, כדי שיהיה לי משהו להישען עליו אם אאבד נשימה או אבלע מים. הייתי בת 3 (!) כשהמציל אהרונצ׳יק האגדי לימד אותי לשחות. אני במים, אהרונצ׳יק בחוץ, מדריך אותי כשמקל ארוך בידו, שאוכל לאחוז בו אם אבהל או אהיה במצוקה. […]
מחשבות על חג סוכות
לצאת מהבית ולבנות סוכה דומה בעיניי ללצאת מהקופסה. אנחנו חיים בקופסה, בבית, יוצאים וחוזרים ממנה יום אחר יום. בסוכה יש משהו קל, אוורירי. אנחנו לא יכולים להעביר את כל הדברים שלנו לתוך הסוכה. אנחנו מסתפקים במפגש, שיח, אכילה ויש גם שישנים בה. יש בכל זה חיבור לטבע, יציאה מחוץ. זה חג שמח ומיוחד. בשונה מלצאת […]
שבוע 4 – הכרת תנועת קובוץ/שורוק
עברנו את יום כיפור, סוכות בפתח ושוב אנחנו עם שני שיעורים שבועיים. אבל כמו שכבר הבנתם, אותי זה לא מלחיץ, להיפך. ממשיכים במלוא הכח לביתן הלפני אחרון בפארק האותיות של מילוש – “המוסך של פופיק”. “פופיק” הוא מוסכניק חביב. “פופיק” יושב בכניסה למוסך על קוביה ועליה שלוש נקודות באלכסון (קובוץ) מולו יש עמוד (האות ו׳) […]
