בעיה
שגיאות הכתיב פשוט לא נעלמות…
פתרון
מתבלבל-אות עוזר במניעת שגיאות כתיב בעזרת הקשרים ציוריים עבור מילים הנהגות באופן זהה.
הרבה ילדים נתקלים בצומת הזו של ״איך עכשיו כותבים?״.
לספר בחרתי מילים מבלבלות מאוד (מאחל ומאכל, עלול ואלול ועוד…) וסמללתי אותן בצורה כזו שהילד לא ישכח את הציור לכל מילה וברגע האמת ידע לשלוף את הכתיבה הנכונה שלה.
בהזדמנות זו הילדים לומדים את טכניקת הסמלול (שרבוט) שמאפשרת להם להיות עצמאיים ולסמלל לעצמם מילים שאותן הם לא יודעים לכתוב.
כך, למשל, ״כר״ מסומלל באמצעות ראש נח על כרית ו״קר באמצעות קרטיב. התמונה נכנסת לראשו של הילד – וגם נשארת שם, יחד עם האות.
סדרת מחקרים שבוצעה באוניברסיטת ווטרלו הראתה שציור או שרבוט של המידע שלמדנו מקודדים את התוכן טוב יותר מכתיבה שלו ,או מאמצעי המחשה אחרים שמוצגים ללומד.
הדבר נכון עבור ילדים והן עבור מבוגרים.
יתרה מכך, האפקטיביות הזו לא תלויה ביכולת האומנותית שלנו, באיכות הציור וגם לא בזמן שהוקדש אליו.
האפקט התרחש אפילו כשהיו רק 4 שניות לשרבט משהו.
בניסוי הוקצב זמן קצר ללומדים לסכם לעצמם משהו שלמדו. הם יכלו לכתוב או לצייר את מה שלמדו. בחלק מהניסויים הוצגו ללומדים תמונות של התוכן (כדי לראות אם ההצגה הוויזואלית היא זו שגורמת לנו לזכור ואז אין סיבה לצייר).
המחקר הראה שהציור הוא אפקטיבי במיוחד לזיכרון של התוכן, לא רק בגלל הוויזואליות שלו (כי בחלק מהמקרים הלומדים קיבלו תמונות של התוכן), אלא בגלל עצם הפעולה המוטורית הקשורה לתהליך, שגורמת לנו “לשרטט” את מפת התוכן גם בתוך הראש שלנו בצורה מרחבית ו”לנהל” אותו באופן אפקטיבי ומומחש.
רושנה סיקצ’יוב (בעלים מאומתים) –
moran shoham (בעלים מאומתים) –
בהחלט עוזר להפיג בלבולים
לירון ח. (בעלים מאומתים) –
ספר מקסים, הספקנו לעבור עליו רק פעם אחת אז אני עדיין לא יודעת אם זה שיפר את יכולת הכתיבה, אבל זה יצר שיח מעניין סביב המילים.
סיון (בעלים מאומתים) –
מה שיש נפלא, היה לנו קצת קצר, כלומר היינו רוצים עוד מהטוב הזה 🙂